יום שבת, 20 במאי 2017

איך מגדלים ילדים שמנים ובריאים

אני יודעת, נעדרתי נצח. עברה עלי תקופה לא פשוטה, אבל זה לא מעניין, אבל אני פה!

אני רוצה לכתוב לכן על נושא כאוב וחשוב, וזה על השמנת ילדים ויחסים בין הורים לילדים. ככל שהזמן עובר והקהילה שסובבת את הבלוג ואותי גודלת, אני נחשפת ליותר ויותר פוסטים של נשים מבוגרות, נערות ואפילו ילדות על היחסים ביניהן לבין ההורים שלהם ובמיוחד ליחסים האלו בהקשר של משקל. ממש עצוב לי לכתוב את זה, עצוב לי שפרמטר חיצוני משפיע כל כך על יחסים כאלו, אבל זה המצב. זה עצוב כי אנחנו רוצים להאמין שלפחות ההורים שלנו יאהבו אותנו ללא תנאים, אהבה שאינה תלויה בדבר. ולפעמים הם באמת אוהבים אותנו אבל פוגעים בנו כל כך בלי שהם שמים לב, או שהם שמים לב ולא מבינים איזו טעות חמורה הם עושים.

המדריך הוא מאוד פשוט, והוא מבוסס על החוויה שלי בתור מי שגדלה כילדה ונערה שמנה ועל מה שקראתי ולמדתי במהלך השנים האלו:

1. תאהבו את הילדים שלכם, באמת ובלי סוף, תתרכזו בדברים הטובים שבהם ותעצימו אותם עליהם. תפרגנו להם כל הזמן ותחמיאו להם. לא רק על המראה החיצוני, אלא על כמה שהם חכמים, נדיבים, מלאי חמלה, מצחיקים. תזכירו להם כל הזמן שהגוף זאת רק קליפה. יופי ורזון הם לא ערך עליון, תכונות אחרות כן.
2. אל תעירו להם שום הערה עוקצנית על המראה החיצוני שלהם, כלום. הם יודעים שהם שמנים.
3. אל תדחפו אותם לדיאטות. אל תספרו להם על הדיאטות שלכם ואל תרמזו.
4. אל תוותרו לילדים אחרים שמעירים להם ומטרידים אותם - תרימו טלפונים להורים שלהם, תערבו את המורים ואת ההנהלה ותהפכו שולחנות. אל תקבלו שמנופוביה בתירוץ ש״ילדים הם רעים״.
5. תהוו דוגמא אישית. אל תצפו בכלל שהילד שלכם יאהב את עצמו אם אתם עסוקים כל היום במשקל ובשנאה עצמית ומסננים הערות מרושעות כלפי עצמם לידם.ֿ
6. תהוו דוגמא אישית גם בתחום הכושר והתזונה. תאכלו בריא ותהיו פעילים והילדים יאכלו בריא ויבינו שחוג ספורט או טיולים ביחד זה אורח חיים. אל תדרשו מהם את מה שאתם לא מסוגלים לעשות בעצמכם.
7. אם מדובר בנער/ה שמדברים על כך שרוצים לרזות כדאי להושיב לשיחה ולהבין מאיפה הרצון נובע ולמה. כדאי לקחת לא לדיאטנית של הקופה, אלא למקומות שמלמדים אכילה אינטואטיבית כמו המרכז לשפת האכילה של איילת קלטר. מה ההבדל? שהילדים לא ילמדו לספור קלוריות אלא ילמדו להקשיב לתחושת רעב ושובע, ילמדו להבחין בין אכילה ריגשית לאכילה מתוך צורך. זה יתן להם כלים לכל החיים לאכילה נכונה ומודעת מבלי להכניס להם לראש קלוריות ורגשות אשמה.
8. אל תהפכו את זה לכישלון אישי שלכם, אל תפילו על הילד את רגשות האשם שלכם או תשליכו עליו את החוויה האישית שלו.
9. גם אם הילד שלכם אוביס וחייב לרדת במשקל מטעמי בריאות - אותו הדבר בדיוק. אל תדחפו ילדים ונערים לניתוחי טבעות וקיצורי קיבה. הסיכון מטורף ו 50% מהמנותחים עולים את כל המשקל בחזרה. ניתוח הוא צעד קיצוני כשכלו כל הקיצים. לא לגיל 16.
10. תדברו איתם בפתיחות ובכנות כל הזמן. גם כשהם בני 7. הם מבינים הכל.
11. תזכרו תמיד שאתם לא מגדלים ילד. אתם מגדלים ילד שיהפוך להיות מבוגר בעולם. תזכרו שביטחון עצמי ודימוי גוף הם שבריריים מאוד. רוב האנשים בעולם לא מרוצים מהמראה שלהם, רוב האנשים רודפים אחרי אידיאל מטורף כלשהו ומבלים שנים בשנאה עצמית. אתם לא רוצים לגדל מבוגר פגום וחסר ביטחון, אלא מבוגר בעל ביטחון עצמי וערך עצמי. חוסר ביטחון הוא מתכון לאסון. חוסר ביטחון יביא את הילדים שלכם לכשלונות, לבחירות לא נכונות בחיים. תזכרו שמערכת היחסים בניכם היא לכל החיים ויגיע שלב שבו הם לא יהיו תחת קורת הגג שלכם ויוכלו לבחור אם להשאיר אתכם בחיים שלהם או לא. אם החוויה שלהם איתכם תהיה רעה, גם אם נדמה לכם שדאגתם להם - הם יבחרו להוציא אתכם מהחיים שלהם והרבה פעמים, לא תהיה דרך חזרה.

  גיל 3

לא נולדתי שמנה, נולדתי אפילו מתחת לממוצע והייתי ילדה רזה וקטנה עד בערך גיל 7-8 שהתחלתי להשמין. באתי מבית של אוכל טוב, מרוקאי, כזה שבו בישלו אוכל טרי יום יום. לא היו יותר מידי חטיפים או נשנושים בבית, אבל היו בשבת והייתה שתיה ממותקת. כל האחים שלי ואחותי רזים, אכלנו את אותו אוכל ואותן כמויות אבל אני השמנתי והם לא. לא הייתי ילדה שמנה, היה לי עודף משקל קליל ויותר מעודף משקל מה שבאמת קרה זה שגבהתי והתרחבתי ופשוט גדלתי מהר מאוד. בתמונת הכיתה מכיתה ד׳ הייתי הכי גבוהה בכיתה שלי. אני באותו גובה מגיל 12 ולבשתי חזיה בקאפ c כבר בגיל הזה. יש לי סימני מתיחה בברכיים ובכתפיים מהגיל הזה, כי העור שלי לא עמד בקצב הגדילה. הייתי ילדה בת 12 שבגדי ילדים כבר לא התאימו לי, לבשתי 38 של נשים, קיבלתי מחזור בגיל 11, באמת כבר לא הייתי ילדה. אבל לא הפסיקו להציק לי, בעיקר המשפחה שלי וכל מיני נשמות טובות מסביב.

גיל 8, התעגלתי קצת

אבא שלי היה מעיר לי כל הזמן, וזה היה משגע אותי כי את הנטייה להשמנה ירשתי ממנו. אחים שלי היו יורדים עלי, אמא שלי מעולם לא התעמרה בי אבל כמישהי שבאה מדור אחר היא הפצירה בי לכסות כל הזמן את הרגליים השמנות שלי. שמעתי את המילה דיאטה בלי סוף. אני זוכרת שהייתי עומדת מול המראה ולפעמים אהבתי את מה שראיתי אבל הקולות מסביב לא הניחו לי.
במקביל בבית היו עוגיות וחטיפים ושתיה ממותקת והייתי צריכה ללמוד ״לשלוט על עצמי״ ולא לגעת כי אני משמינה ואחרים לא... התחלתי עם דיאטות בגיל 12, ובגיל הזה גם הפסקתי לגבוה.
סבלתי מאוד, כל ארוחת שבת היו מעירים לי והמשקל שלי וכל ארוחה נגמרה בזה שהייתי לחדר שלי, טורקת את הדלת ובוכה שעות. שמעתי את המשפט ״את כל כך יפה לא חבל?״, ״איך תמצאי גבר ככה?״, ״אם רק תרדי במשקל״. עשיתי דיאטות, סתמתי את הפה, חייתי על קוטג׳ ועגבניה שבועות ולא רזיתי. לא הצלחתי בכלל להבין שאני לא שמנה כמו שהמבנה שלי פשוט גדול. שאני לא אלבש מתחת למידה 42 בחיים, גם כשהייתי הכי רזה לא ירדתי מהמידה הזאת.

 בת מצווה. לבשתי 38 של נשים וחשבתי שאני עצומה.

 אני קוראת את היומן שלי ומזדעזעת. שנאתי את עצמי מאוד והגעתי למקומות מאוד נמוכים, רציתי למות. הייתי ילדה מהפריפריה ואף אחד פה לא דיבר על דיכאון ואובדנות, אבל הייתי ילדה ונערה דיכאונית מאוד והיו לי נטיות אובדניות וממש ידעתי מה הדרכים הכי טובות וקלות להתאבד וזה מזל נטו שלא מימשתי את זה. אבא שלי הוא סכרתי ולכן כבר בגיל 15 הייתי מודעת מאוד ואכלתי בריא מאוד ועשיתי הליכות יום יום ולא רזיתי. בגיל 16 ביקשתי מרופא המשפחה הפנייה לדיאטנית וזו הייתה הפעם הראשונה שרופא אמר לי ״את לא צריכה לרדת גרם. את בריאה כמו שאת. יש לך מבנה גוף גדול, את אוכלת בריא, את פעילה, בדיקות הדם שלך מושלמות.״ והוסיף בהלצה ״את רק צריכה לגבוה״ :) (ד״ר אהרן קרני, הצלת את החיים שלי. סתם שתדע.) לא הפסקתי עם הדיאטות עד בערך גיל 21, וכל השנים האלו הייתי יורדת ועולה והיום אני משמעותית שמנה ממה שהייתי, בדיוק כמו שהמחקרים אומרים - כמה שעושים יותר דיאטות בגיל צעיר - מסיימים כמבוגרים שמנים. את הנזק לביטחון העצמי שלי לקח לי שנים לתקן. האמונה שאף גבר לא ירצה אותי כמו שאני גרמה להתפשר ולבחור גברים מזעזעים בתחילת הדרך. אני בת 27 ולפעמים אני עוד שומעת את המשפטים והכינויים מהדהדים בראשי כאילו הם נאמרו רק אתמול. ״את שמנה, זה לא משנה מה תלבשי״ שאבא שלי אמר לי רגע לפני שיצאנו לחתונה, לא אשכח לעולם.

14, כבר לבשתי רק שחור כי הייתי שמנה מידי.

יש לי המון מזל שמבנה האישיות שלי הוא כזה שכל הדברים האלו בסופו של דבר רק עיצבו את מי שאני. יש לי מזל שאני מאוד אוהבת לקרוא ולחקור ולא אוהבת לשחות עם הזרם. מהר מאוד הבנתי שאין קשר בין עודף משקל לבריאות ויש אנשים שלא יהיו רזים בלי דיאטות תמידיות. יש לי מזל ולאחרות לא היה, והן מסתובבות בעולם 30-40-50 שנה בשנאה עצמית ותחושה של כישלון, כי ההורים שלהן החדירו בהן את המחשבה הנוראית שהן כישלון ושהן לעולם לא יהיו יפות וטובות ומוצלחות בלי שירזו.
אני שמנה, ויש לי תואר ראשון מאחת האוניברסיטאות הכי טובות בארץ(וכמעט תואר שני, אבל עזבו), יש לי בנזוג מהמם שאיתו התחתנתי והבאתי ילד, אני מאוד מצליחה בקריירה שלי, אני יוזמת ומנהלת קהילות, עובדת במיליון דברים ומצטיינת בכל תחום שאני נוגעת בו. אני אפילו מדגמנת במידה 44. וההורים שלי? יש לנו היום מערכת יחסים מצויינת והם גאים בי מאוד ומשוויצים בי בכל הזדמנות!
גם הילדים שלכם יצליחו.
בלי להיות רזים.


יום רביעי, 8 בפברואר 2017

שקרים

אני חושבת שמהיום שפתחתי את הבלוג שלי לפני 8 שנים(פאקינג שיט אני זקנה), הדבר הכי חשוב שחרטתי על דגלי היה כנות ויושרה מקצועית, אתיקה מול הקוראות שלי. גם כשהייתן 2 קוראות ולא אלפי קוראות כמו היום, תמיד עשיתי כמיטב יכולתי כדי לומר לכן את האמת, על כל דבר. אני מאמינה גדולה באמת(אם כי לא מאמינה באמת אוניברסלית) ואני מאמינה גדולה בזה שהיושרה העיתונאית עברה בשלב מסויים למגרש של הבלוגריות, ולצערי, חלפה גם ממחוזותינו ממזמן.
לא. אני כבר לא מדברת על הגילוי הנאות שנעלם (גם מאצלי) או על מוצרים שמתקבלים חינם מהיח״צ ונמכרים תמורת מחיר מלא בקבוצות טיפוח. אני מדברת על משהו אחר לחלוטין.
כבר תקופה ארוכה שאני נוגעת ולא נוגעת בנושא הזה של אחיזת העיניים שברשתות החברתיות. מנסה לכתוב ולדבר על זה באיזשהי עדינות ושקט, מנסה לא להעיר יותר מידי שדים. למרות שכל כך בא לי לשרוף את הכל, כל פעם מחדש. אז החלטתי שזהו, אני שורפת הכל. בעקבות שני דברים שקרו לי לאחרונה. אני אתחיל ממעצמי, מהשקרים שלי ואז נדבר על אחרים.ֿ

ממש לפני שבועיים מישהי שאני אוהבת מאוד אמרה לי שמהמם לי כל הבגדים הצמודים האלו שאני לובשת, שזה סקסי ונשי והגוף שלי נראה טוב ואז היא שאלה:
״אבל תגידי, איך זה נראה כשאת יושבת?״
עניתי לה ב:
״ובכן, כמו שזה נראה כששמנמנים יושבים - יש לי צמיגים חמודים שמבצבצים״
והיא צחקה ואמרה שהיא לא מסוגלת לחשוב על זה.
ואז פתאום זה הכה בי, שלא העלתי תמונה שלי יושבת בערך מעולם. ויותר מזה, הרצתי בראש שלי אלפי תמונות שלי יושבת שמחקתי לפני שהסתכלתי עליהן פעמיים. הרצתי בראש שלי את כל הפעמים שווידאתי בתכניות בוקר שלא יושבים על ספה אלא רק מאחורי שולחן שיסתיר. ואפילו אתמול כשהסתובבתי עם חברות, עמדתי עם ידיים משולבות על הבטן ואחת מהן שאלה אותי למה אני עומדת ככה, שיקרתי לה שקר לי. שיקרתי מתוך הרגל. (סליחה דנה!)  נזכרתי בהרגל הזה שלי, אני משלבת ידיים ככה מעל הבטן כשאני משמינה ואני מנסה להסתיר את הבטן שלי. זה לא סוד שאני לא הכי מרוצה ממנה בעולם אחרי הלידה של לביא, גם כשחזרתי למשקל שלי היא נותרה הרוסה ורופסת והאמת היא שהיא אולי האיבר שמסב הכי הרבה נזק לביטחון העצמי שלי.
מתי בפעם האחרונה ראיתן תמונה של איזשהי דוגמנית פלאס סיז יושבת? לא משעינה את קצה התחת על כיסא בר, יושבת באמת על כורסא? עם כל הצמיגים? אני זוכרת שתיים כאלו בקושי. והשקר הזה, שקר הבטן השטוחה והמהממת שלי ושל הרבה אחרות, הוא שקר שנגמר כאן.



יום שבת, 4 בפברואר 2017

שופינג לואו קוסט בישראל!

היי אהובות שלי!ֿ
אני יודעת שעבר מלא זמן מאז הפוסט האחרון ושאני לחלוטין חייבת לכן פוסט על ניו יורק ועל עוד כמה דברים. נחתתי לתוך תקופה לא כל כך נעימה ופשוטה. מעבר לעובדה שהטיסה הייתה סיוט לא נורמלי, הג׳ט לג של לביא היה סיוט והתערבב עם איזה וירוס שהוא חטף, שבועיים אחרי זה סבא שלי נפטר ואנחנו מרוקאים אז זה לא שבוע לא פשוט אלא חודש שעדיין לא נגמר בעקרון. בתוך כל זה אחיינית שלי מתחתנת החודש ועמוס לי ברמה לא הגיונית. ולכן, החלטתי לפרסם פוסט קליל וזריז שיעלה לכן חיוך על פריטים זולים ושווים במיוחד שקניתי בסייל בישראל(!) שנגישים לכן.ֿ

אני אתחיל מדברים שקניתי ב  Call it Spring. אני ממש אוהבת את הרשת הזאת ואת הנעליים והאקססוריז שלהם וחיכיתי ממש לסייל שלהם ועדיין לא סיימתי. אני מתכננת לפשוט עליהם עוד!ֿ

נתחיל מהתיק המושלם הזה שרכשתי ב 100 ש״ח .

את השרשרת קולר-ניוד המהממת הזאת יש לי גם בשחור, בסייל היא עולה 30 ש״ח

קניתי שני זוגות משקפיים משגעים לחלוטין, ב 30 ש״ח לזוג!


חיפשתי מגפונים בדיוק כאלו המון זמן. עם עקב בינוני, שיפוע עקב סביר ושרוכים בקשירה צבאית. הם עלו לי 180 ש״ח שזה מחיר פצצה בעייני לזוג נעליים והם נוחים בטירוף.

את התיק עצמו רכשתי מתישהו באורבניקה, אבל את הסיכות רכשתי גם כן בספרינג, כל סט ב 30 ש״ח בסייל.
ֿ
ונעבור לטיפ טיפה בגדים...

אני יודעת שזה יפתיע אתכן אבל עשיתי רכישה ממש שווה בפוקס. רכשתי לי 3 סריגים ולבעלי עוד סריג ב 2+2, יצא לי 320 ש״ח כלומר 80 לסריג. אחד מהסריגים הוחרם לטובת הארון של סבתא שלי אחרי השבעה, אז צילמתי לכם רק שניים.

שמלת סוודר גולף עבה ומחממת שאני טוחנת פשוט. אין כמו סוודר ענקי ושחור עם גרביונים בחורף. הכי מתכרבל ונעים ביקום!


 העליונית/קרדיגן הזה פשוט מעלף בעייני. אני מאוד אוהבת ללבוש בחורף סריגים דקיקים ופתוחים. הוא יכול להראות מכשפתי ויכול להלבש קז׳ואלי עם ג׳ינס. אני ממש אוהבת אותוו ובכל מקום שואלים אותי מאיפה הוא ומופתעים.


החנות הבאה שתפתיע אתכן היא h & o  כן אני יודעת... מי קונה שם?? אז שוטרים וכבאים. ואני. לפני שהיה בבית שמש קניון עם מלא חנויות היה אייטץ׳ אנד או ומאז יש לי חבר מועדון ואני מידי פעם נכנסת ומוצאת מציאות של ממש. היום הבגדים שם הם של רשת Tagwoman שסגרו את החנויות ממזמן. אני בטוחה שהחולצה מסקרנת אתכן אבל היא נרכשה בארה״ב... אני כאן בכלל בשביל החצאית שעלתה לי 39.90!!!!



גם את השמלה המתוקה והמגניבה הזאת רכשתי שם, היא עלתה לי 59.90 ש״ח.



וקצת טיפוח.
המוצרים של אסנס לא בסייל, כי הם במחירי רצפה כל השנה!ֿ אני לא חושבת שנתקלתי במוצר שעבר את ה 20 שקלים מבית אסנס. כשהם רק הגיעו לארץ לא כל כך הבנתי את ההייפ אבל ככל שעובר הזמןן אני יותר ויותר נלהבת מהמוצרים!

כל מוצר בתמונה עלה 14 ש״ח. יש כאן מסקרה לגבות, צללית לגבות, פריימר+צללית מתקבעת וצללית מבריקה מקולקציית המטאלס. וכל מוצר שווה זהב פשוט!!!!



כל מה שהשתמשתי בשביל הגבות שלי בתמונות האלו זה המוצרים של אסנס. והצללית האפורה המבריקה באמצע העפעף זו הצללית מקוקלציית המטאליים והבסיס לאיפור היה הפריימר. האיפור לא זז מ 6 בבוקר ועד שהסרתי אותו בערב.
למי שתוהה איך משתמשים בכל המוצרים האלו לגבות הסדר הוא כזה:
1. עם עפרון הגבות אני מייצרת מסגרת/״שערות״.
2. אני מקבעת את העפרון וממלאת את הגבה עם הצללית - עם הצללית הבהירה יותר את החלק הפנימי של הגבה(זה שקרוב לאף) ועם הצללית הכהה מהאמצע ועד לסוף.
3. מקבעת עם המסקרה לגבות שכלום לא יזוז.



גם על הציפורנייים שלי מככבים מוצרי אסנס. לק מהקוקלציה המטאלית(הכהה) ועוד שניים מקולקציית הג׳ל שבאמת מחזיקים לי מעמד ממש יפה על הציפורניים.



ואם במקרה תהיתן מה מונח לי על השפתיים, זה בניגוד לכל הפוסט לא בדיוק מוצר לואו קוסט, אבל כן כשחושבים על זה לעומק. השתמשתי בפלטת שפתונים של אייל מקיאג׳ שעולה במבצע עכשיו בסביבות ה 125 ש״ח ויש בה 6 צבעים. משתלם לחלוטין.


ואם בלואוקוסט עסקנן...
גיליתי באיחור של מיליון שנה את המקס סטוק. שם קניתי את הכוס המעלפת הזאת שהשם  שלי לגמרי כתוב עליה ב 5 ש״ח(!)ֿֿ

זהו להיום!ֿ
ממש מקווה שנהנתן מהפוסט ושהראתי לכן שאפשר לקנות גם בישראל בזול... נצלו את המבצעים, זה פשוט זמן נכון לשופינג. ותסבירו לשותף לחיים שאתן בעצם חוסכות לו כסף כשאתן קונות עכשיו :) ואם בכל זאת אתן קונות בלי סוף באסוס כמוני, אני והודיה אהובתי פתחנו קבוצת פייסבוק למכורות אסוס ישראליות! אז תצטרפו אלינו.

נשיקות והמון אהבה
זוריק


נ.ב

מחר בבוקר תעלה הגרלה סופר שווה בעמוד האינסטגרם שלי, תוודאו שאתן עוקבות!

יום ראשון, 25 בדצמבר 2016

Good VS. Naughty? Try to be BOTH!

מי שעוקבת אחרי כבר תקופה ארוכה יודעת שיש לי קטע עם הכריסמס.
אני פשוט מאוד מתה על הקישוטים, העץ, המתנות והמרצ׳נדייס! זה מהמם וכל כך אסתטי בעייני (פרובינציאלית למוות, אכן כן).
אני יהודיה ולא חוגגת כריסמס אבל התחתנתי עם רוסי וכן חוגגת את הנוביגוד - ראש השנה האזרחי שאצל רוסים נראה ויזואלית כמו הכריסמס, אז למשל לנו יש בבית עץ וקישוטים. כתבתי בעבר והפנתי ללינק הזה בבלוג המעולה של ליטל אבל מי שמעניין אותה לקרוא, הכריסמס וחנוכה שניהם בעצם על אותו רעיוןֿ, מבוססים על חג פגאני שנקרא ״יול״ שכל הרעיון שלו הוא בעצם להכניס אור לתקופת החורף החשוכה, ממליצה בחום לקרוא בבלוג של ליטל ולהחכים!

התחלתי את החג עם ציפורני כריסמס שעשיתי בעזרת לקים של אסנס מקוקלציית הג׳ל החדשה ולקים של hm

אחד הדברים הכי אהובים עלי זה להיות בדצמבר בחו״ל בתקופה הזאת בדיוק בגלל הקישוטים ברחובות, הירידים והתחושה החגיגית באוויר. השנה התמזל מזלי וחברתי הטובה והביוטרית המהממת הודיה עברה לגור בניו יורק והזמינה אותנו להתארח אצלה ואנחנו עדיין כאן. היום זה בעצם בוקר חג המולד, אז אנחנו כן החלטנו להחליף מתנות הבוקר ובכלל, צילמנו לכן פוסט כריסמסי הורס במיוחד!

חשבתי שיהיה מגניב במיוחד לעשות שני לוקים עם השמלה הזאת -  הילדה הטוב והילדה הרעה של סנטה. השמלה מ hm.

אין דבר שאני אוהבת בעולם הזה יותר ממתנות. שונא מתנות יחיה? אז אני סבבה לגמרי עם למות.


ושלא תדעו, לא שכחנו לרגע שאנחנו יהודים ואת האוכל הסופר טעים של חנוכה!


ואותה שמלה בגרסת הילדה הרעה. החגורה נרכשה בריינבו כאן בניו יורק והגרביונים מהסופר פארם(!).



האיפור בשתי הגרסאות הוא אותו איפור, איפור כריסמס קלאסי עם שפתון אדום רק שבגרסת המרושעת הוספנו עליו גלוס.


האקססורי הלוהט של המראה הזה היה  ear cuff מ hm


  וכמובן שלכל ילדה רעה יש ילד רע, (או טוב, תחליטו אתן) משלה...


הסט ההורס של אלכס גם הוא מ hm  ממש מעכשיו.


אני לובשת הלבשה תחתונה של פריה שנרכשה אונליין


וכמובן כמובן שאי אפשר לסיים את הפוסט הזה, בלי הגמד הקסום.
התלבטתי אם להעלות גם את התמונות שלו איתנו, אני בטוחה שגבות יורמו. אבל האמת שאני תמיד חוזרת עליה כאן והיא האמת הנצחית שלי היא שאפשר גם וגם וגם. אפשר להיות טובה ורעה, נשית וגברית, מטופחת ופמיניסטית, אפשר להיות נשית, סקסית, מחוברת למיניות שלך וגם להיות אמא, מניקה למרחקים ארוכים, טוטאלית עד העצם ועדיין לא לאבד את מי שאת לאמהות, אלא רק למקסם את עצמך!



חגים שמחים לכולם,
בלי קשר למה שאתן חוגגות!
מאחלת לכולן אור אמיתי, אור של קבלה, הכלה, הבנה ואהבת חינם.
ותודה להודיה המדהימה שלי על האירוח ועל הצילום! מזמינה אתכן להתרשם מכמה שהיא מהממת בערוץ היוטיוב החדש שלה:





נשיקות,
זוריק.